קטגוריה: כתבה

על הישן
קבלו תסריט (בכל זאת, מפתחי הדרכה) – כל בוקר השכם בשעה שבע, אתם קמים ושותים את הקפה שלכם. זה טעים, זה ארומטי וזו השגרה שלכם. אבל את החדש שדיברו עליו לאחרונה, ניסיתם? מיץ הגזר הכתום, שנראה לכם הכי לא אתם… מה לכם ולמיץ כזה? זה בריא מדי ואתם הרי הכי לא הטיפוס הזה.

על החדש
המעבר בין הישן לחדש הוא עניין של רגע, אז למה לפעמים כל כך קשה לנו לעשות אותו? כי הוא כרוך בשינוי קו המחשבה ושינוי הרגלים. נכון שריח של חדש זה כיף ונכון שהתרגשות מציפה בנו תחושות נהדרות, אבל החשש מהלא מוכר והלא שגרתי, לפעמים מכניע אותנו… ואנחנו מעדיפים להמשיך בחיינו מבלי לעשות שינויים.

וידוי 1
אז החלטנו להיחשף, אנחנו התחדשנו ומאז העולם שלנו השתנה. מהרגע שזה קרה, אנחנו כמו מינימום טום הנסון רוקד לצלילי השיר הזה בסרט "(500) Days of Summer". אנחנו מדלגים ב-Open space, מחייכים יותר, ויש לנו יותר זמן לשיחות עומק עם לקוחות. למה? כי החדש שלנו דובר עברית, מהיר ויכול להתאים את עצמו למצבים שונים. לא, לא גייסנו עובד חדש לאחרונה (יש לנו מספיק חבר'ה תותחים בצוות) – אני מדברת על הכלי החדש שאנחנו עובדים איתו – Easy Generator. מחולל למידה שבעזרתו אפשר להפיק לומדות עם וויב של: "אני לא לומדה, אני אתר אינטרנט מגניב ויש לי אינטראקציות כייפיות להציע ללומד". כן, הייתם מאמינים? רגע, עדיין לא סיימתי לפרט את כל הטוב הזה. הוא גם תומך בעברית, יש לו רספונסיביות מלאה (תצוגה במחשב, מובייל, טאבלט), אפשר לפבלש אותו למערכת LMS, ל-LXP, לענן שלכם וכו', והוא מאפשר הפקת לומדות במהירות (צורך סופר קריטי שיש ללקוחות שלנו).

וידוי 2
אנחנו מציעים שירותי הפקת תוצרי למידה בעזרת ה- Easy Generatorוגם תוכנית ייחודית של רכישת הכלי, אם תרצו להפיק בעצמכם. כן, אנחנו יודעים שאתם רגילים לתוכנות ולכלים אחרים בשגרה שלכם. כן, אנחנו יודעים שאולי עד קריאת השורות האלה, לא שמעתם על הכלי הזה. אבל אנחנו רוצים להציע לכם לפתוח את הראש וגם את הקישור הזה, ולראות יותר מידע על הכלי, לצפות בדוגמה ללומדה שפיתחנו וכו'.

נפגשים ב-Teams
אפשר גם כמובן בטלפון או בזום, מה שנוח לכם. מוזמנים ליצור איתנו קשר, לשאול שאלות ולתאם פגישת הדגמה על הכלי. אפשר גם סתם לשתף אם ניסיתם פעם מיץ גזר, כי אנחנו ניסינו ואנחנו הכי בעד שינויים.

"ג'וניור (Junior) – הצעיר, הזוטר, החדש"
ישנם 2 סוגים עיקריים של ג'וניורים –
1. הבטוח בעצמו – בא עם הרבה ביטחון עצמי וביטחון ביכולות ובידע שלו, דורש למרות שלפעמים לא בצדק, נכנס ישר לעבודה ולעניינים.
2. הביישן – חוקר את השטח, שואל הרבה שאלות, לא מתערב בשיחות חולין או שיחות משרד ובדרך כלל לא נוקט עמדה בהקשר לנושאים מקצועיים.
שניהם מגיעים מאותה נקודת מוצא, מלאים בידע חדשני ורלוונטי לתחום, מלאי שאלות וחששות, אבל כל אחד מביע זאת אחרת.

ישנן דרכים רבות להתמודד עם ג'וניורים, אך המועילה ביותר (נבדק על ידי חבריי לתואר) הינה "כאפת התעוררות". כמובן שלא במובן המילולי.. חשוב להזכיר לג'וניור המלא ביטחון כי יש משמעות לניסיון, הידע והחדשנות שהוא מביא איתו, אבל יש דברים שאי אפשר ללמד. לג'וניור הביישן יש להזכיר כי הוא בעל הידע העדכני ביותר (בדרך כלל) ודעותיו ועמדותיו נקיות מבירוקרטיה ארגונית וכדאי שינצל את זה.
כג'וניורית מוצהרת החלטתי שאשאף להיות שילוב בין שני הג'וניורים בתקווה להתחמק מה"כאפה". מצד אחד, לבוא בביטחון – להעריך את הידע והיכולות שאני באה איתם לפרויקט ולהיכנס ישר לעניינים. מצד שני, לדעת לבחון את השטח, לשאול את השאלות הנכונות והלא נכונות ובעיקר לנצל את הניסיון של האנשים סביבי כדי ללמוד.

אז אחרי שהפנמתי שזוהי ההגדרה שלי בעולם התעסוקה כרגע, התקבלתי לעבודה הראשונה שלי בתחום וזה לא צחוק.
קיבלתי עצות רבות על איך להיכנס למקום העבודה בצורה הטובה ביותר וביניהן אלו היו הבולטות –
"תשאלי את כל השאלות שיש לך"
"תתחברי לאנשי הצוות שאיתך, הם יעזרו לך להתקדם"
"תנצלי כל זמן או פרויקט כדי ללמוד משהו חדש"
"אל תפחדי להציע רעיונות חדשים או שונים"
ואם לרגע מתעלמים מהקלישאות, מצאתי הרבה מהעצות האלו כמועילות בתור ג'וניורית מתחילה וכמפתחת הדרכה. היכולת של שאילת שאלות (כל השאלות), להתייעץ עם חבריי לעבודה גם אם זה הדבר הקטן ביותר, להתייחס לכל פרויקט כדף חלק כדי ללמוד באמת את הלקוח ואת התוכן וכמובן, האומץ להציע רעיונות חדשים.
לאחר כמעט שנה בג'ון ברייס, אני מאחלת לכולנו להתייחס לכל פרויקט ולכל הזדמנות כג'וניור.
שכול פרויקט חדש יגרום לנו להתרגש, יעורר בנו שאלות, יאתגר את הידע והניסיון שרכשנו במהלך הדרך, ייצור שיח בינינו לבין הקולגות שלנו וכשנקבל את "כאפת ההתעוררות" נדע לקבל אותה באהבה ובעיקר להשתפר.
אז הוסיפו לרשימת האתגרים והיעדים שלכם לשנת 2023 – לחזור להיות "ג'וניור".

בדומה לכל פרויקט הדרכה והטמעה, למנהל הפרויקט אתגרים רבים: גיוס עובדים, עמידה ביעדים, בניית תכנית עבודה, הגדרת שגרות דיווח, דיוק תכולות הדרכה ועוד.
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בפרויקטים פריסה ארצית הוא ניהול המשאב האנושי.

מדוע?

הנה כמה מהגורמים העיקריים:

• פרופיל גיוס – לרוב מנהל הפרויקט נדרש לגיוס עובדים לפרויקטים קצרי טווח, עם גמישות בשעות עבודה ובזמינות מידית יחסית.
• ניסיון – בדרך כלל קיים פער בידע וניסיון בין העובדים השונים שגויסו (עם / בלי ידע מקדים על המערכת, כמות שנות ניסיון בתחום ההדרכה וההטמעה ועוד..)
• ניהול מרחוק –רוב הזמן, מנהל הפרויקט לא נוכח פיזית יחד עם הצוות בשטח (בכל זאת, פריסה ארצית) וכמו בכל פרויקט נדרש לבנות יחסי אמון, מחויבות ומקצועיות מצד הצוות.

אז איך בכל זאת להתמודד עם האתגר?

1. גיוס איכותי: כבר בשלב הגיוס, וודאו שהמועמדים המובילים שלכם הם אנשים שנראים לכם בעלי כישורים חברתיים טובים ובעלי אחריות אישית.
גייסו שותפים לדרך. לא עובדים – שותפים לדרך. אנשים עם מחויבות. אנשים שעושים רושם כמבינים את משמעות התפקיד, עצמאיים ומסוגלים לקחת על עצמם אחריות לאזור בו הם עובדים.
בראיונות העבודה תסבירו משמעויות, תתאמו ציפיות וכן.. תסמכו גם על האינטואיציה שלכם (תזכרו שלפעמים מוטיבציה גוברת על ניסיון).

2. צוות מעורב הוא צוות מחויב: עדכנו את הצוות בהתקדמות של הפרויקט ברמת על (מה היה עד עכשיו, מה צפוי בהמשך),
בצעו פגישות בהן כל אחד ישתף על הפעילות אצלו באזור וחדדו ידע מקצועי רלוונטי לכולם.
עדכונים קטנים – אפשר בהודעה בקבוצה / מייל, דברים גדולים יותר – בשיחת זום. דאגו שיהיה להם את המידע הרלוונטי לביצוע עבודה מיטבית בשטח.

3. שגרות עבודה: הגדירו שגרות עבודה – מתי מגיעים לעבודה, מתי מדווחים שעות, אופן דיווח על הטמעה / סיכום יום ומתי מרימים דגל למנהל, דאגו ששגרות העבודה יהיו כתובות בבירור ושמרו במיקום נגיש לצוות.

4. בקרו בשטח: בקרו את הצוותים בסביבת העבודה היום יומית שלהם. בקשו פידבק מהשותפים מטעם הלקוח כדי לדעת מה החוויה של המשתמשים בשטח.
כך אם יש בעיה – תעלו עליה כשהיא עוד קטנה. ואם לא – תוכלו לפרגן, זה תמיד כיף J

5. אישי לא פחות חשוב ממקצועי: הכירו את הצוות שלכם, אבל באמת. תדעו מי הם קצת מעבר לעבודה. יש סטודנטים? תכתבו לכם מתי יש מבחנים ותאחלו בהצלחה, טסים לחול? תשאלו על חוויות.בסוף, מחויבות נוצרת בעיקר על קשר אישי עם המנהל.

בוקר טוב! קמת הבוקר ורובוט עם בינה מלאכותית עדיין לא החליף אותך בעבודה? כל השאר בונוס…

בינה מלאכותית – Artificial Intelligence, או בקיצור AI היא הרבה יותר מהטרנד הלוהט של השנה – היא מהפכה אמיתית, שהולכת לשנות את כל מה שאנחנו חושבים ומכירים על למידה, טכנולוגיה והקשר ביניהם.
אי אפשר להגזים בחשיבותה, בטח אחרי שגוגל בכבודה ובעצמה הגדירה אותה כאיום אסטרטגי מבחינתה.

אז מהי בעצם בינה מלאכותית?
כל מחשב פועל על בסיס אלגוריתם עם מספר סופי ומוגבל של אפשרויות ו"צמתים" לתגובה, כאשר מידת המורכבות של האלגוריתם נקבעה על ידי הגורם האנושי – צוות פיתוח התוכנה.
בינה מלאכותית מנסה לקרוא תיגר על הפער בין מגבלות האלגוריתם לבין מורכבות המוח האנושי – שהוא בסופו של דבר "מחשב על" בעל יכולת חישוב מורכבת.
ובכן, החדשות הן שהפער הולך ונסגר.
כבר לפני שנים מחשבי על "למדו" לשחק שחמט ברמות הגבוהות ביותר, וניצחו את אלוף העולם בשחמט. מנוע החיפוש של גוגל "יודע" למצוא תשובות ברשת יותר טוב ויותר מהר מכל בן תמותה.

אז מה חדש, בעצם?
השינוי הוא ברמת המורכבות וברמות החשיבה: המחשב "כחול עמוק" ניחן ב"בינה מלאכותית צרה": הוא היה מסוגל לנתח 330 מיליון מהלכי שחמט בשנייה, אבל זה "כל" מה שידע לעשות; מנוע החיפוש של גוגל מסוגל לעבוד מהר וחזק ולסרוק בשנייה מיליארדי דפי אינטרנט, אבל לא להציע סינתזה של התוצאות או ניתוח ביקורתי שלהן.
במונחי הטקסונומיה של בלום, גוגל הציעה לנו חלופה טכנולוגית שצמצמה את הצורך שלנו בידע: כל הידע האנושי המקוון נמצא במרחק חיפוש בגוגל, אם רק נדע באילו מילות חיפוש להשתמש.
רמות החשיבה הגבוהות יותר נחשבו נחלתו הבלעדית של המוח האנושי.

גל הכלים הלוהטים של 2023 בתחום הבינה המלאכותית מציע לנו הרבה יותר מזה: במקום לסרוק את הרשת ולחפש תמונה בגוגל, אפשר לתת למחשב ליצור אותה (באמצעות בינה מלאכותית) בתוכנה כמו dall-e:2 או Midjourney. ובמקום להתאמץ, להצליב מקורות מגוגל ולכתוב מאמר, כתבה, עבודה לבית ספר או כתבה לאתר שאתם קוראים כרגע – אפשר לתת ל- ChatGPT לכתוב במקומנו. בדיוק כפי שהצורך שלנו בידע הוחלף חלקית בצורך לדעת לחפש בגוגל, המיומנויות של ניתוח תוכן, כתיבה או עיצוב גרפי מוחלפת חלקית במיומנות של כתיבת ה- Prompts.

העלילה מסתבכת: תוכנות מבוססות בינה מלאכותית "יודעות" אפילו לפתח הדרכה ברמה בסיסית: ליצור מצגות פשוטות ב- ChatCBG או להפיק סרטונים. נכון, אלה לא תוצרים ברמת מורכבות, יצירתיות ותיחכום של מפתח הדרכה בג'ון ברייס, אבל כמו שאמרנו – הפער הולך ומצטמצם, ובני האדם לא נעשים יותר חכמים…

אז אם המחשב מסוגל, באמצעות בינה מלאכותית, לבצע יותר ויותר פעולות "אנושיות", מהר יותר מאיתנו, ואפילו לפענח שורות של שלמה ארצי – מה יהיה עלינו?
מה AI יעשה לשוק העבודה, ולעולם הלמידה?
צריך לומר בזהירות: המהפכה בראשיתה ומוקדם להעריך כמה רחוק היא תגיע, אבל סביר שהניסיון להילחם בבינה מלאכותית (כמו לאסור על תלמידים להיעזר ב- CHATGPT לכתיבת עבודות), כמו כל מאבק בקדימה טכנולוגית, הוא קרב אבוד מראש, שגם יגרום לנו לאבד את הפוטנציאל הלימודי של AI.

המגמות הבאות הן יותר מחשבות והערכות, והזמנה לדיון שימשיך להעסיק אותנו בשנים הקרובות כאנשי למידה ארגונית:

1. מענה לצרכי שוק העבודה המשתנה – ברור שחלק מהמקצועות ומהכישורים הקיימים בשוק העבודה יהפכו בשנים הקרובות ללא רלוונטיים. בחלק מהמקרים המחשב יחליף אותנו, או שנאלץ לעבור reskill מהיר וללמוד לעבוד עם החבר החדש בצוות – המחשב שיבצע במקומנו את עיקר העבודה, בשילוב בקרה אנושית. וכמובן, בני אדם יצטרכו ללמוד להקליד את הדרישות שלהם בשורת ה-Prompt, כדי להפיק את המיטב מיכולות ה- AI.

2. "הבוט כמנטור" – שימוש הולך וגובר בצ'אט בוט ככלי ללמידה תוך כדי תפקיד. ככל שתשתפר היכולת של מערכת המחשב לתת מענה מותאם ואפילו להפגין אמפטיה ואינטליגנציה רגשית מלאכותית, נראה אותה יותר ויותר מחליפה מנטור אנושי כ"קו ראשון" לתמיכה בביצועים.

4. "שוליית מפתח הלמידה" – שימוש במחוללים מבוססי AI להפקת בסיס ראשוני לתוצר, או השראה לעיצוב וליצירת תוכן. ובעתיד, מי יודע – אולי ניתן לשוליה יותר חופש פעולה ונשלח אותו לתחקר לבד מומחי תוכן….

5. להעלות את הרף – אם עד היום דרשנו מהלומדים לייצר תוכן מקורי כמטלה ברמת חשיבה גבוהה (יישום, אנליזה וכו') – מבחנים עם שאלות פתוחות, תרגיל בכתיבה, למידה מבוססת פרויקט וכו', ברור לנו היום שהרף האקדמי מהלומדים צריך להיות מאתגר יותר, כזה שיתקשו מאוד להשיג באמצעות הקלדת השאלה/משימה בתוכנת AI. כדי לאתגר את הלומדים נדרוש מהם יותר במקומות בהם AI עדיין נמצא בפער – יצירתיות, מקוריות, יכולת הצגה בעל פה של התוכן, חשיבה ביקורתית ויכולת להצליב ולהעריך מקורות שונים. במלים אחרות – אם המחשב רודף אחרינו, הפתרון הוא לא לקשור לו את הרגליים, אלא לנסות לרוץ מהר יותר.

אז מה עושים? סוף העולם הגיע??
קודם כל להירגע! 🙂
וכמו בכל דבר שאנחנו מפחדים ממנו, ההמלצה שלנו היא – תלמדו אותו.
אל תפחדו להתנסות ביישומים השונים של AI. הם לעת עתה חינמיים וידידותיים למשתמש וזו הזדמנות יקרה מפז לשחק, להתנסות ולבחון את היכולות של הכלים השונים והיכן אתם יכולים לשלב אותם בעולמכם.
ברגע שנלמד את הכלים ונדע להשתמש בהם נכון, נוכל להשתמש בהם בחכמה וביעילות כדי לשפר תהליכים עסקיים בארגון, לייעל תהליכי עבודה ואף לפתח תחומי עיסוק חדשים.
המטרה שלנו היא לשנות את הפרדיגמה. במקום להתעלם ולקוות שזה יעלם, אנחנו צריכים להבין שזה כאן כדי להישאר. במוקדם או במאוחר בעתיד הלא רחוק, כך ארגונים יעבדו וילמדו. לכן אנו מציעים כבר עכשיו לארגונים להשכיל ולעלות על הגל. להוביל את השינוי ולהיות חלק משמעותי במהפכה הקרבה.
ועם הנחת היסוד הזו להגדיר מחדש את תחומי העיסוק בארגון. לצרף את יישומי ה- AI השונים לארגז הכלים הארגוני הקיים, לבחון את מערכות הליבה הקיימות וכיצד ניתן לשלב AI ולהתייעל, לבחון את העיסוקים והגדרות התפקיד ולראות כיצד העובדים יכולים להשתמש בבינה מלאכותית ולייצר תפוקה גדולה יותר, איכותית, יצירתית ומקורית יותר. הבינה המלאכותית אמנם יכולה לכתוב עבורנו, לייצר תמונות בשניות בודדות, לאתר עבורנו מידע ועוד, אך היא עדיין לא יכולה להחליף אותנו לחלוטין. היא לא מחליפה ניסיון ויצירתיות. ובכל תוצר שיופק, תידרש התערבות אדם בחשיבה, אפיון ואינטגרציה של הגורמים עד להפקת התוצר המוגמר.

אלה רק מחשבות ראשוניות – נשמח לשמוע תגובות ומחשבות שלכם.
בואו תצטרפו למהפכה! מקורות מומלצים להעמקה ולמעקב:
בפייסבוק – עליית המכונות
בלינקדין – Writing with AI
מאגר תוכנות AI Futurepedia

רוצים לשחק? רובנו נענה על השאלה הזו בחיוב. אז בואו נשחק!

אני אשאל שאלות על משחקי כדור ואתם תוכלו לבדוק את עצמכם בעזרת התשובות הנמצאות בהערות. ומה הקשר בין משחקי כדור לפיתוח חומרי למידה? במאמר זה אני רוצה להציע כמה מחשבות ותובנות על צורות הגשה ומסירה במשחקי כדור ומה אפשר ללמוד מהם על פיתוח חומרי למידה.
נתחיל בטניס, המשחק שלא יכול להתחיל ללא הגשת הפתיחה. איך נקראת חבטת הפתיחה בטניס?^[1]

בפיתוח הדרכה לא נתחיל את הלמידה ללא ניסוח המטרות. ניסוח המטרות צריך להיות מדויק ואופרטיבי. כלומר, כזה שאוכל לחזור אליו ולבחון – האם התקיימה למידה? האם הלומד מסוגל עכשיו לבצע את הנדרש ממנו?
איך נבדוק? מבחן כמובן.
על פי חוקי הטניס, בחבטת הפתיחה , הכדור חייב לנחות באזור המחצית הקרובה לרשת של היריב (נקרא גם הסרוויס בוקס – Service Box) . כאשר חבטת ההגשה נוחתת בשטח השחקן היריב והוא לא מצליח לגעת בכדור, חבטה זו מזכה את השחקן המגיש בנקודה. אגב, איך נקראת חבטה זו?^[2]

ומה לגבי הגשת הפתיחה שלנו, מעצבי הלמידה? אשתדל לבחור הגשה שמאפשרת למקסם את מעורבות הלומד, כזו שהלומד יכול לתת עליה מענה (שאלות, אינטראקציות, משחקים וכו'). גם כאשר אני בוחרת במדיה פחות אינטראקטיבית, כזו שהלומד לא יכול לענות עליה באופן מידי (דוגמת וידאו), עדיין אחשוב מתי אוכל לדגום את הלומד שלי על אפקטיביות הלמידה. אתם חושבים שגם שאלה מעוררת מחשבה בתום יחידה כזו יכולה ליצור מעורבות לומדים?
בטניס, כאשר ההגשה מסתיימת בנפילת הכדור מחוץ לסרביס בוקס היא אינה מזכה את המגיש בנקודה. אך חבטת פתיחה טובה מאפשרת למשחק להתקיים ומייצרת סדרת חבטות. גם לסדרה זו יש שם מקצועי, יודעים מהו?^[3]
הסדרה תסתיים כאשר אחד השחקנים לא יצליח להשיב את הכדור למגרש היריב.

כלומר כדי שיהיה משחק, צריך שני שחקנים מיומנים, חבטת הגשה טובה והזדמנות למענה. כמפתחי למידה ההגשה חייבת להתחשב בקהל היעד ובתנאי הלמידה. האם הלומדים שלנו מכונסים באולם להרצאה פרונטלית?
האם הם נמצאים רחוקים פיזית ומתקיימת למידה מקוונת סינכרונית? כאן יהיה לי קצת יותר קל לשלוט בלכידת הקשב של הלומדים (משחק, שאלה, סקר, סיפור וכו'). אבל מה קורה כאשר הלומד צורך את התוכן בצורה עצמאית ואין לי מידע על סביבת הלמידה או אפילו על המכשיר שבו הלומד מבצע את הלמידה?
כיצד אוכל לוודא שההגשה שלי תהיה זו שזוכה בקשב של הלומד? עליי לכוון ל-Service Box. כלומר, למקד את הקשב של הלומד שלי (משחק פתיחה, וידאו מנטור, אמל"י).
בטניס, כאשר ההגשה מסתיימת בנפילת הכדור מחוץ ל-Service Box היא לא מזכה את המגיש בנקודה.
איך נקראת הגשה זו?^[4] (רמז: היא דומה למילה אשמה)

האם תמיד האשמה היא של המגיש, במקרה שלנו מפתח הלמידה? נתבונן רגע בדוגמא של משחק כדורסל.
חוקי המשחק מוכרים קצת יותר. המטרה לקלוע לסל היריב.
כאשר קבוצה מתאמנת בכדורסל, חלק נכבד מהאימון מתבסס על מסירות בין חברי הקבוצה. על מי מוטלת האחריות למסירה טובה ומדויקת? האם היא על כתפי המוסר או מקבל הכדור? אני רוצה להציע גישה שאחריות זו היא משותפת הן של המוסר והן של מקבל הכדור.
המוסר, מפתח הלמידה צריך לדייק ולתכנן את המסירה (אמרנו ניסוח מטרות) והלומד צריך להיות מוכן לקלוט.
כאשר מתאמנים במסירות, אנו מאמנים את השחקנים גם לתפוס. ומהי התפיסה המפורסמת ביותר בכדורסל?^[5]

דוגמא טובה למערכת היחסים המורכבת בין המגיש למגיב היא בייסבול. המגיש פותח את המשחק. והמטרה: להכשיל את החובט. אז איך בכלל אפשר לנהל משחק? ומה למעשה אנחנו לומדים על הגשות? נתייחס רגע לחוק בהגשות בייסבול: לכדור אסור לחרוג מהאזור שנקרא התחום המכשיל (Strike zone). יודעים מהו?^[6]
כאן המוסר צריך להיות כל כך מיומן שהוא חייב לייצר מסירה כל כך מוצלחת שתעמוד בכל החוקים ותאפשר לתופס (שמאחורי החובט) לתפוס את הכדור. מסירת הכדור צריכה להיות מתוכננת ומדויקת והחובט צריך להיות מרוכז כדי שהמשחק בכלל ימשיך להתקיים.

עכשיו תורכם לשחק גם מחוץ לניוזלטר הזה. נסו לשחק עם פרויקט ההדרכה הבא שלכם, לא תאמינו לאן תוכלו להגיע…

 

---

 

^[1] SERVE – סרב
^[2] ACE – אייס
^[3] Rally – ראלי
^[4] Fault- פולט
^[5] Rebound- ריבאונד – תפיסת הכדור לאחר החטאה
^[6] מלבן דמיוני מעל בסיס הבית (הבסיס המסיים את ההקפה) שצלעו התחתונה היא גובה הברכיים של החובט והעליונה היא גובה תחתית החזה (נקודת אמצע בין הכתפיים לחגורה).

בעברי, הלא רחוק יש לציין, הלכתי עם בן דודי לאודישנים למרוץ למיליון. אגלה לכם את הסוף – לא תראו אותנו בפריים טיים. מניתוח זריז, סיבת הכישלון באודישן היא שהמסר שרצינו להעביר לא עבר הלאה. אולי עבר מסר שהם לא חיפשו ולא תאם את הדרישות, ואולי אנחנו לא הצלחנו להעביר את המסר שלנו כבני דודים מצחיקים שיכולים לנצח כל משימה. השורה התחתונה היא שמשהו שם לא עבר מהמצלמה החוצה, במקרה הזה – למלהקים. נכנסנו לאולפן לראשונה בחיינו, התיישבנו מול מצלמה וענינו על שאלות שממש לא היינו מוכנים אליהן.

איך חווית האודישן קשורה לסרטוני פרזנטור בעולם הלמידה? בשני המקרים מדובר על אולפן, מצלמה ומישהו שעומד מול המצלמה ומדבר. לשני המקרים מטרה משותפת והיא להגיש מסר בזמן קצר,
ובשני המקרים הכנה היא מילת המפתח.
עמידה מול מצלמה ובטח הגשה של המסר דרכה לא טבעית לאף אחד, גם מנהיגים גדולים ושחקנים מוכשרים עושים הכנות רבות לפני שהם נעמדים מול המצלמה ומוסרים את המסר שלהם לעולם. הרי הסרטון הוא תיעוד שנשאר לאורך זמן, אין אפשרות לשנות אותו אחרי שיוצא לאור והוא פתוח לצפייה של מאות, אלפי ולפעמים גם מיליוני אנשים. בסיטואציה כזו כולם רוצים להראות הכי טוב, לדבר הכי ברור ולהעביר את המסר במדויק.
אז כמו שכבר בטח הבנתם – הסוד לסרטוני פרזנטור מוצלחים טמון בהכנה אליהם. הכנה נכונה תיצור סרטון פרזנטור שמגיש את המידע בצורה מדויקת ובכך מעביר את המסר בצורה האפקטיבית ביותר. בסרטון מסוג זה משקל ההצלחה מחולק לשלושה גורמים.

הגורם הראשון הוא כמובן המגיש או בשמו הבינלאומי – הפרזנטור. לא כולם מתאימים לדבר מול המצלמה, וזה בסדר גמור. צריך לבחור פרזנטור שגם ייצג את המסר כפרסונה וגם יגיש אותו בצורה מעניינת ולא מונוטונית. בנוסף, הכנת הפרזנטור שנבחר חשובה מאד. כדי לצלוח את הצילומים יש לעבור עם הפרזנטור על הטקסט, העמידה, הלבוש ולעשות חזרות ככל שידרשו.

הגורם השני הוא התסריט. בכתיבת תסריט לסרטון פרזנטור צריך לדייק ולצלול לפרטים הקטנים כדי לשלב את הפרזנטור עם הגרפיקה ולתת לו ולמסר שהוא מעביר את התמיכה המתאימה. כמובן יש להחליט מה שומעים בסרטון, מה יגיד הפרזנטור לאורך כל הסרטון. לטקסט הזה צריך לעשות הכנת גרפיקה מלווה, אילו אובייקטים גרפיים יופיעו בכל קטע דיבור. בעקבות תכנון ה'מה שומעים' וה'מה רואים' צריך לתכנן את הצילום עצמו. האם נרצה לצלם מזווית שונות? אם כן – מהן ובאיזה מקום בטקסט אנחנו משנים כיוון? האם נרצה שהוא יצביע, ירים ידיים, יסתכל לכיוונים שונים בהתאם לגרפיקה שתוכננה? אם כן – מתי זה משתלב ברצף הסרטון ואיזה סימן מוסכם יהיה לנו כדי שהפרזנטור ישלב תנועתיות וטקסט ביחד?.

הגורם השלישי והאחרון עליו נדבר הוא האולפן. האולפן עם המסך הירוק צריך להיות שקט, נקי, נעים ועם מספיק מרחב שיתאים לצילום. ככל שהאולפן יהיה רחב יותר ככה תהיה לנו אפשרות למשחק עם תנועתיות, גרפיקה, זוויות מגוונות וזומים שונים. שימו לב שלא יהיה עומס ציוד באולפן, דבר שיכול להסיח את דעתו של הפרזנטור וכמובן לדאוג לאווירה נעימה ולאוורור, תחת תאורת האולפן חם מאד אפילו בחורף.
אם הייתי ניגשת לאודישן של המרוץ למיליון היום, הייתי עושה הכנה טובה יותר. מתחקרת את הסיטואציה, מבינה את המטרה ומחליטה איזה מסר אני רוצה להעביר ואיך אני רוצה להעביר אותו. בנינו, לא הייתי ניגשת היום לאודישן בגלל שאת גורם ההכנה הראשון בסיטואציה הזאת אני כנראה לא עוברת. אני אשאר בתחום שלי ואמשיך ללוות סרטוני פרזנטור מאחורי הקלעים.

ללמידה דיגיטלית יתרונות רבים שבוודאי אתם בוודאי כבר מכירים. התאמת הלמידה לעולם הטכנולוגי המתחדש מדברת את שפת הדור, מאפשרת למידה בקצב אישי, בכל זמן ובכל מקום. אבל האם ידעתם שלמידה דיגיטלית תורמת בשמירה על איכות הסביבה?

ב- E-learning כל הלמידה מתבצעת במחשב או בטאבלט או בנייד ואין צורך בדפים, טושים מחיקים, בריסטולים להצגת מטלות וכו'. בנוסף, מחקרים מראים ש E-learning מצמצמת מעל 85% מפליטת הפחמן הדו חמצני ומפחיתה ב-90% את צריכת האנרגיה. הרי אין צורך לנסוע לכיתה, להדליק אור באודיטוריום ולקרר במזגן כיתת לימוד גדולה.

אז בפעם הבאה שתחליטו על תוצר למידה דיגיטלי בארגון, תדעו שזה לא רק תורם לעובדים, אלא גם תרמתם ושמרתם על איכות הסביבה שלנו.

תמיד אהבתי לצפות בסרטים.
עניין אותי מאחורי הקלעים ומה מניע אותנו להמשיך לצפות?
איך קומפוזיציה או פלטת צבעים יכולה לגרום לצופה תחושה של שמחה, פחד, עצב?
איך לעצב דמות ולתת לה אפיון ייחודי?
מה הופך סרט – לסרט טוב?

כמעצב אפטריסט למדתי המון על עולם ה-Motion Design  – מה ניתן להפיק בלוחות זמנים קצרים וארוכים ואיך אפשר לשדרג את העיצוב והטכניקה לחדשניים ומקוריים.
עולם ה- Motion Design, או בעברית עיצוב תנועה, התפתח עם תחילת עידן הקולנוע.
באותה התקופה, עדיין לא הייתה את הטכנולוגיה של היום ולכן אפקטים בסרטים היו פרקטיים, מבוססי טריקים של זוויות צילום ותאורה ולכן הצריכו יצירתיות שמשמשת היום בסיס ההשראה לאפקטים הממוחשבים.
עולם ה- Motion Design מאפשר לנו להעביר תוכן ומסרים בסרטים, סרטונים, פרסומות, שלטי חוצות ובהמון פלטפורמות דיגיטליות.
ככול שמידע מוצג בצורה וויזואלית, דינמית, מגניבה, יהיה קשה להתיק ממנו את העין.אצלנו בג'ון ברייס פתרונות למידה, סרטוני למידה הדרכה אנימטיביים וריאליסטיים הם חלק בלתי נפרד משגרת היום יום וככל שאני, כמעצב אפטריסט, מתמקצע – העיצוב והטכניקה משרתים את התוכן בצורה מדויקת, חדשנית ומקורית יותר ויותר.

הגשת תוכן לימודי בצורה חווייתית, ודינמית, מושכת את הקשב של הלומד ומעוררת אצלו סקרנות (דוגמה בתגובה הראשונה) ובעידן הלמידה המודרני, זה פקטור קריטי.

אז הינה 5 טיפים לסרטון מנצח:

1. #הקשיבו_למשמעות_המילים בתסריט, חשיבה מעמיקה על משמעות התוכן תסייע לפצח רעיונות ויזואליים עיצובים ולעבוד בדיוק וביעילות
2. #בצעו_סיעור_מוחות עם חברי הצוות או אנשי פיתוח התוכן- הפריה הדדית מביאה רעיונות נפלאים.
3. #עבדו_חכם ומתוכנן לפני תחילת הפקה- סטוריבורד חכם ומדויק, יחסוך בעיות בהמשך.
4. #חפשו_השראות באינטרנט – הרשתות החברתיות הן מקום טוב ללמוד ולשאוב ממנו המון השראה ליצירת אנימציות טובות, שמירה על תיזמון הנפשה נכון ועוד (דוגמה בתגובה הראשונה)
5. #הכניסו_את_התשוקה שלכם לתוך העשייה המקצועית שלכם. פרגנו לעצמכם!

יש לכם טיפים נוספים? שתפו אותנו!

6 שניות – זה הזמן הממוצע שמגייסים מקדישים לעיון בקורות החיים שהועברו אליהם, וזאת בהנחה שבאמת פתחו את המייל שנשלח אליהם. נשמע קשוח, נכון?
אז קבלו עשרה טיפים להתנהלות נכונה בהגשת קורות חיים לתפקיד הנחשק:

1. תיבת מייל אישית – שלחו את קורות החיים רק מהתיבה שלכם. תיבות מייל של הורים /חברים או חלילה של מקום העבודה הנוכחי אינן התיבות מהן תרצו שהמעסיק הפוטנציאלי יקבל את קו"ח שלכם.

חשבתם על ההתכתובת שיכולה להיוצר בינכם לבין המגייס/ת ? יחזירו לכם תשובה למייל של אמא/אבא/מקום העבודה ואז מה?
ועוד נקודה חשובה – תדאגו ששם תיבת המייל שלכם הוא השם המלא שלכם (אל תשתמשו בכינויים/שמות מצחיקים/מלא מספרים –זה לא הזמן)

2. שורת הנושא – ציינו את הסיבה לשליחת קו"ח, והקפידו להיות ברורים ותמציתיים. חשוב שמי שמקבל את המייל יבין במהירות על מה הדוא"ל שלכם. סביר להניח שהרכז/ת הגיוס מטפלים במקביל במספר משרות, תעזרו לו להבין לאיזו משרה שלחתם קו"ח.
3. הנחיות, הנחיות, הנחיות – רוב החברות עובדות היום עם מערכות סינון קו"ח אוטומטיות. הקפידו לציין את מה שדרשו במודעה. מעסיקים בדרך כלל די ספציפיים במה שהם רוצים לראות כלול בקורות החיים וכיצד הם צריכים להיות מובנים (מספר משרה, פורמט, שורת נושא, תיק עבודות וכד')
4. שם הקובץ – השם שלכם. תנו שם לקובץ קו"ח בצורה תמציתית וברורה – אין צורך להוסיף לקובץ קורות החיים את מספר הגרסה, תאריך, "קוח_משודרג" (חבל שהמגייס/ת יבינו שאתם כבר שנה מחפשים עבודה ושיש לכם 6 גרסאות שונות)
5. עדיף לשלוח קו"ח בפורמט Word – אז נכון, אין תשובה חד משמעית באיזה פורמט הכי טוב לשלוח קו"ח במייל. לעיתים קבצי PDF לא תואמים למערכת הסינון האוטומטית ואז לא יוכלו לקרוא כראוי את קו"ח שלכם.
6. טו מאץ' אינפורמיישן – רכזי גיוס מקצועיים מסתכלים גם על הפרטים הקטנים ביותר. לא באמת חשוב לנו שיש לך 2 בנות מהממות ואישה תומכת.
7. שלח לחמך – לא במקרה שלנו (לפחות לא בגלוי).

שליחת קו"ח למספר נעמנים ביחד או שליחה ב-BCC – פחות.
המגייסים לא ישמחו לראות ששלחתם את קורות החיים שלכם גם אלינו וגם למתחרים.

8. יש דברים שלא משאירים למזל
   בדרישות המשרה מצויין לצרף לקו"ח תיק עבודות ? תעודות השכלה? מספר תעודת זהות?
   אם החלטתם לשלוח קו"ח למשרה, עקבו אחר הדרישות. שליחת קו"ח ללא המידע המבוקש סתם יעכב את התהליך ובמקרים מסויימים אף יעצבן את המגייסים.
9. מיקוד – שימו לב למי אתם שולחים את קו"ח. ערכו רישום מסודר של שם הארגון והמשרה אליה שלחתם קו"ח. אין צורך לשלוח 20 מיילים לאותה משרה. אחד בהחלט יעשה את העבודה. הרישום המסודר יעזור לכם לעקוב אחר המשרות ששלחתם ולא להיות מופתעים בשיחת הטלפון מהמגייס ולהגיד לו – אני כבר לא זוכר לאיזה משרות שלחתי…
10. בדיקת איכות. עברו על קו"ח לפני השליחה. בדקו שהם כתובים בשפה ברורה וחשבו האם הם עוברים את מבחן ה-6 שניות.

אז עכשיו כשהבנו איך מגישים קו"ח  – יש לנו המון משרות שיכולות לעניין אתכם ואת החברים שלכם. מוזמנים להעביר לכל מי שמחפש/ת את התפקיד הבא.

https://lp.vp4.me/p87m