מחבר: racheli

על הישן
קבלו תסריט (בכל זאת, מפתחי הדרכה) – כל בוקר השכם בשעה שבע, אתם קמים ושותים את הקפה שלכם. זה טעים, זה ארומטי וזו השגרה שלכם. אבל את החדש שדיברו עליו לאחרונה, ניסיתם? מיץ הגזר הכתום, שנראה לכם הכי לא אתם… מה לכם ולמיץ כזה? זה בריא מדי ואתם הרי הכי לא הטיפוס הזה.

על החדש
המעבר בין הישן לחדש הוא עניין של רגע, אז למה לפעמים כל כך קשה לנו לעשות אותו? כי הוא כרוך בשינוי קו המחשבה ושינוי הרגלים. נכון שריח של חדש זה כיף ונכון שהתרגשות מציפה בנו תחושות נהדרות, אבל החשש מהלא מוכר והלא שגרתי, לפעמים מכניע אותנו… ואנחנו מעדיפים להמשיך בחיינו מבלי לעשות שינויים.

וידוי 1
אז החלטנו להיחשף, אנחנו התחדשנו ומאז העולם שלנו השתנה. מהרגע שזה קרה, אנחנו כמו מינימום טום הנסון רוקד לצלילי השיר הזה בסרט "(500) Days of Summer". אנחנו מדלגים ב-Open space, מחייכים יותר, ויש לנו יותר זמן לשיחות עומק עם לקוחות. למה? כי החדש שלנו דובר עברית, מהיר ויכול להתאים את עצמו למצבים שונים. לא, לא גייסנו עובד חדש לאחרונה (יש לנו מספיק חבר'ה תותחים בצוות) – אני מדברת על הכלי החדש שאנחנו עובדים איתו – Easy Generator. מחולל למידה שבעזרתו אפשר להפיק לומדות עם וויב של: "אני לא לומדה, אני אתר אינטרנט מגניב ויש לי אינטראקציות כייפיות להציע ללומד". כן, הייתם מאמינים? רגע, עדיין לא סיימתי לפרט את כל הטוב הזה. הוא גם תומך בעברית, יש לו רספונסיביות מלאה (תצוגה במחשב, מובייל, טאבלט), אפשר לפבלש אותו למערכת LMS, ל-LXP, לענן שלכם וכו', והוא מאפשר הפקת לומדות במהירות (צורך סופר קריטי שיש ללקוחות שלנו).

וידוי 2
אנחנו מציעים שירותי הפקת תוצרי למידה בעזרת ה- Easy Generatorוגם תוכנית ייחודית של רכישת הכלי, אם תרצו להפיק בעצמכם. כן, אנחנו יודעים שאתם רגילים לתוכנות ולכלים אחרים בשגרה שלכם. כן, אנחנו יודעים שאולי עד קריאת השורות האלה, לא שמעתם על הכלי הזה. אבל אנחנו רוצים להציע לכם לפתוח את הראש וגם את הקישור הזה, ולראות יותר מידע על הכלי, לצפות בדוגמה ללומדה שפיתחנו וכו'.

נפגשים ב-Teams
אפשר גם כמובן בטלפון או בזום, מה שנוח לכם. מוזמנים ליצור איתנו קשר, לשאול שאלות ולתאם פגישת הדגמה על הכלי. אפשר גם סתם לשתף אם ניסיתם פעם מיץ גזר, כי אנחנו ניסינו ואנחנו הכי בעד שינויים.

"ג'וניור (Junior) – הצעיר, הזוטר, החדש"
ישנם 2 סוגים עיקריים של ג'וניורים –
1. הבטוח בעצמו – בא עם הרבה ביטחון עצמי וביטחון ביכולות ובידע שלו, דורש למרות שלפעמים לא בצדק, נכנס ישר לעבודה ולעניינים.
2. הביישן – חוקר את השטח, שואל הרבה שאלות, לא מתערב בשיחות חולין או שיחות משרד ובדרך כלל לא נוקט עמדה בהקשר לנושאים מקצועיים.
שניהם מגיעים מאותה נקודת מוצא, מלאים בידע חדשני ורלוונטי לתחום, מלאי שאלות וחששות, אבל כל אחד מביע זאת אחרת.

ישנן דרכים רבות להתמודד עם ג'וניורים, אך המועילה ביותר (נבדק על ידי חבריי לתואר) הינה "כאפת התעוררות". כמובן שלא במובן המילולי.. חשוב להזכיר לג'וניור המלא ביטחון כי יש משמעות לניסיון, הידע והחדשנות שהוא מביא איתו, אבל יש דברים שאי אפשר ללמד. לג'וניור הביישן יש להזכיר כי הוא בעל הידע העדכני ביותר (בדרך כלל) ודעותיו ועמדותיו נקיות מבירוקרטיה ארגונית וכדאי שינצל את זה.
כג'וניורית מוצהרת החלטתי שאשאף להיות שילוב בין שני הג'וניורים בתקווה להתחמק מה"כאפה". מצד אחד, לבוא בביטחון – להעריך את הידע והיכולות שאני באה איתם לפרויקט ולהיכנס ישר לעניינים. מצד שני, לדעת לבחון את השטח, לשאול את השאלות הנכונות והלא נכונות ובעיקר לנצל את הניסיון של האנשים סביבי כדי ללמוד.

אז אחרי שהפנמתי שזוהי ההגדרה שלי בעולם התעסוקה כרגע, התקבלתי לעבודה הראשונה שלי בתחום וזה לא צחוק.
קיבלתי עצות רבות על איך להיכנס למקום העבודה בצורה הטובה ביותר וביניהן אלו היו הבולטות –
"תשאלי את כל השאלות שיש לך"
"תתחברי לאנשי הצוות שאיתך, הם יעזרו לך להתקדם"
"תנצלי כל זמן או פרויקט כדי ללמוד משהו חדש"
"אל תפחדי להציע רעיונות חדשים או שונים"
ואם לרגע מתעלמים מהקלישאות, מצאתי הרבה מהעצות האלו כמועילות בתור ג'וניורית מתחילה וכמפתחת הדרכה. היכולת של שאילת שאלות (כל השאלות), להתייעץ עם חבריי לעבודה גם אם זה הדבר הקטן ביותר, להתייחס לכל פרויקט כדף חלק כדי ללמוד באמת את הלקוח ואת התוכן וכמובן, האומץ להציע רעיונות חדשים.
לאחר כמעט שנה בג'ון ברייס, אני מאחלת לכולנו להתייחס לכל פרויקט ולכל הזדמנות כג'וניור.
שכול פרויקט חדש יגרום לנו להתרגש, יעורר בנו שאלות, יאתגר את הידע והניסיון שרכשנו במהלך הדרך, ייצור שיח בינינו לבין הקולגות שלנו וכשנקבל את "כאפת ההתעוררות" נדע לקבל אותה באהבה ובעיקר להשתפר.
אז הוסיפו לרשימת האתגרים והיעדים שלכם לשנת 2023 – לחזור להיות "ג'וניור".

בדומה לכל פרויקט הדרכה והטמעה, למנהל הפרויקט אתגרים רבים: גיוס עובדים, עמידה ביעדים, בניית תכנית עבודה, הגדרת שגרות דיווח, דיוק תכולות הדרכה ועוד.
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בפרויקטים פריסה ארצית הוא ניהול המשאב האנושי.

מדוע?

הנה כמה מהגורמים העיקריים:

• פרופיל גיוס – לרוב מנהל הפרויקט נדרש לגיוס עובדים לפרויקטים קצרי טווח, עם גמישות בשעות עבודה ובזמינות מידית יחסית.
• ניסיון – בדרך כלל קיים פער בידע וניסיון בין העובדים השונים שגויסו (עם / בלי ידע מקדים על המערכת, כמות שנות ניסיון בתחום ההדרכה וההטמעה ועוד..)
• ניהול מרחוק –רוב הזמן, מנהל הפרויקט לא נוכח פיזית יחד עם הצוות בשטח (בכל זאת, פריסה ארצית) וכמו בכל פרויקט נדרש לבנות יחסי אמון, מחויבות ומקצועיות מצד הצוות.

אז איך בכל זאת להתמודד עם האתגר?

1. גיוס איכותי: כבר בשלב הגיוס, וודאו שהמועמדים המובילים שלכם הם אנשים שנראים לכם בעלי כישורים חברתיים טובים ובעלי אחריות אישית.
גייסו שותפים לדרך. לא עובדים – שותפים לדרך. אנשים עם מחויבות. אנשים שעושים רושם כמבינים את משמעות התפקיד, עצמאיים ומסוגלים לקחת על עצמם אחריות לאזור בו הם עובדים.
בראיונות העבודה תסבירו משמעויות, תתאמו ציפיות וכן.. תסמכו גם על האינטואיציה שלכם (תזכרו שלפעמים מוטיבציה גוברת על ניסיון).

2. צוות מעורב הוא צוות מחויב: עדכנו את הצוות בהתקדמות של הפרויקט ברמת על (מה היה עד עכשיו, מה צפוי בהמשך),
בצעו פגישות בהן כל אחד ישתף על הפעילות אצלו באזור וחדדו ידע מקצועי רלוונטי לכולם.
עדכונים קטנים – אפשר בהודעה בקבוצה / מייל, דברים גדולים יותר – בשיחת זום. דאגו שיהיה להם את המידע הרלוונטי לביצוע עבודה מיטבית בשטח.

3. שגרות עבודה: הגדירו שגרות עבודה – מתי מגיעים לעבודה, מתי מדווחים שעות, אופן דיווח על הטמעה / סיכום יום ומתי מרימים דגל למנהל, דאגו ששגרות העבודה יהיו כתובות בבירור ושמרו במיקום נגיש לצוות.

4. בקרו בשטח: בקרו את הצוותים בסביבת העבודה היום יומית שלהם. בקשו פידבק מהשותפים מטעם הלקוח כדי לדעת מה החוויה של המשתמשים בשטח.
כך אם יש בעיה – תעלו עליה כשהיא עוד קטנה. ואם לא – תוכלו לפרגן, זה תמיד כיף J

5. אישי לא פחות חשוב ממקצועי: הכירו את הצוות שלכם, אבל באמת. תדעו מי הם קצת מעבר לעבודה. יש סטודנטים? תכתבו לכם מתי יש מבחנים ותאחלו בהצלחה, טסים לחול? תשאלו על חוויות.בסוף, מחויבות נוצרת בעיקר על קשר אישי עם המנהל.

בוקר טוב! קמת הבוקר ורובוט עם בינה מלאכותית עדיין לא החליף אותך בעבודה? כל השאר בונוס…

בינה מלאכותית – Artificial Intelligence, או בקיצור AI היא הרבה יותר מהטרנד הלוהט של השנה – היא מהפכה אמיתית, שהולכת לשנות את כל מה שאנחנו חושבים ומכירים על למידה, טכנולוגיה והקשר ביניהם.
אי אפשר להגזים בחשיבותה, בטח אחרי שגוגל בכבודה ובעצמה הגדירה אותה כאיום אסטרטגי מבחינתה.

אז מהי בעצם בינה מלאכותית?
כל מחשב פועל על בסיס אלגוריתם עם מספר סופי ומוגבל של אפשרויות ו"צמתים" לתגובה, כאשר מידת המורכבות של האלגוריתם נקבעה על ידי הגורם האנושי – צוות פיתוח התוכנה.
בינה מלאכותית מנסה לקרוא תיגר על הפער בין מגבלות האלגוריתם לבין מורכבות המוח האנושי – שהוא בסופו של דבר "מחשב על" בעל יכולת חישוב מורכבת.
ובכן, החדשות הן שהפער הולך ונסגר.
כבר לפני שנים מחשבי על "למדו" לשחק שחמט ברמות הגבוהות ביותר, וניצחו את אלוף העולם בשחמט. מנוע החיפוש של גוגל "יודע" למצוא תשובות ברשת יותר טוב ויותר מהר מכל בן תמותה.

אז מה חדש, בעצם?
השינוי הוא ברמת המורכבות וברמות החשיבה: המחשב "כחול עמוק" ניחן ב"בינה מלאכותית צרה": הוא היה מסוגל לנתח 330 מיליון מהלכי שחמט בשנייה, אבל זה "כל" מה שידע לעשות; מנוע החיפוש של גוגל מסוגל לעבוד מהר וחזק ולסרוק בשנייה מיליארדי דפי אינטרנט, אבל לא להציע סינתזה של התוצאות או ניתוח ביקורתי שלהן.
במונחי הטקסונומיה של בלום, גוגל הציעה לנו חלופה טכנולוגית שצמצמה את הצורך שלנו בידע: כל הידע האנושי המקוון נמצא במרחק חיפוש בגוגל, אם רק נדע באילו מילות חיפוש להשתמש.
רמות החשיבה הגבוהות יותר נחשבו נחלתו הבלעדית של המוח האנושי.

גל הכלים הלוהטים של 2023 בתחום הבינה המלאכותית מציע לנו הרבה יותר מזה: במקום לסרוק את הרשת ולחפש תמונה בגוגל, אפשר לתת למחשב ליצור אותה (באמצעות בינה מלאכותית) בתוכנה כמו dall-e:2 או Midjourney. ובמקום להתאמץ, להצליב מקורות מגוגל ולכתוב מאמר, כתבה, עבודה לבית ספר או כתבה לאתר שאתם קוראים כרגע – אפשר לתת ל- ChatGPT לכתוב במקומנו. בדיוק כפי שהצורך שלנו בידע הוחלף חלקית בצורך לדעת לחפש בגוגל, המיומנויות של ניתוח תוכן, כתיבה או עיצוב גרפי מוחלפת חלקית במיומנות של כתיבת ה- Prompts.

העלילה מסתבכת: תוכנות מבוססות בינה מלאכותית "יודעות" אפילו לפתח הדרכה ברמה בסיסית: ליצור מצגות פשוטות ב- ChatCBG או להפיק סרטונים. נכון, אלה לא תוצרים ברמת מורכבות, יצירתיות ותיחכום של מפתח הדרכה בג'ון ברייס, אבל כמו שאמרנו – הפער הולך ומצטמצם, ובני האדם לא נעשים יותר חכמים…

אז אם המחשב מסוגל, באמצעות בינה מלאכותית, לבצע יותר ויותר פעולות "אנושיות", מהר יותר מאיתנו, ואפילו לפענח שורות של שלמה ארצי – מה יהיה עלינו?
מה AI יעשה לשוק העבודה, ולעולם הלמידה?
צריך לומר בזהירות: המהפכה בראשיתה ומוקדם להעריך כמה רחוק היא תגיע, אבל סביר שהניסיון להילחם בבינה מלאכותית (כמו לאסור על תלמידים להיעזר ב- CHATGPT לכתיבת עבודות), כמו כל מאבק בקדימה טכנולוגית, הוא קרב אבוד מראש, שגם יגרום לנו לאבד את הפוטנציאל הלימודי של AI.

המגמות הבאות הן יותר מחשבות והערכות, והזמנה לדיון שימשיך להעסיק אותנו בשנים הקרובות כאנשי למידה ארגונית:

1. מענה לצרכי שוק העבודה המשתנה – ברור שחלק מהמקצועות ומהכישורים הקיימים בשוק העבודה יהפכו בשנים הקרובות ללא רלוונטיים. בחלק מהמקרים המחשב יחליף אותנו, או שנאלץ לעבור reskill מהיר וללמוד לעבוד עם החבר החדש בצוות – המחשב שיבצע במקומנו את עיקר העבודה, בשילוב בקרה אנושית. וכמובן, בני אדם יצטרכו ללמוד להקליד את הדרישות שלהם בשורת ה-Prompt, כדי להפיק את המיטב מיכולות ה- AI.

2. "הבוט כמנטור" – שימוש הולך וגובר בצ'אט בוט ככלי ללמידה תוך כדי תפקיד. ככל שתשתפר היכולת של מערכת המחשב לתת מענה מותאם ואפילו להפגין אמפטיה ואינטליגנציה רגשית מלאכותית, נראה אותה יותר ויותר מחליפה מנטור אנושי כ"קו ראשון" לתמיכה בביצועים.

4. "שוליית מפתח הלמידה" – שימוש במחוללים מבוססי AI להפקת בסיס ראשוני לתוצר, או השראה לעיצוב וליצירת תוכן. ובעתיד, מי יודע – אולי ניתן לשוליה יותר חופש פעולה ונשלח אותו לתחקר לבד מומחי תוכן….

5. להעלות את הרף – אם עד היום דרשנו מהלומדים לייצר תוכן מקורי כמטלה ברמת חשיבה גבוהה (יישום, אנליזה וכו') – מבחנים עם שאלות פתוחות, תרגיל בכתיבה, למידה מבוססת פרויקט וכו', ברור לנו היום שהרף האקדמי מהלומדים צריך להיות מאתגר יותר, כזה שיתקשו מאוד להשיג באמצעות הקלדת השאלה/משימה בתוכנת AI. כדי לאתגר את הלומדים נדרוש מהם יותר במקומות בהם AI עדיין נמצא בפער – יצירתיות, מקוריות, יכולת הצגה בעל פה של התוכן, חשיבה ביקורתית ויכולת להצליב ולהעריך מקורות שונים. במלים אחרות – אם המחשב רודף אחרינו, הפתרון הוא לא לקשור לו את הרגליים, אלא לנסות לרוץ מהר יותר.

אז מה עושים? סוף העולם הגיע??
קודם כל להירגע! 🙂
וכמו בכל דבר שאנחנו מפחדים ממנו, ההמלצה שלנו היא – תלמדו אותו.
אל תפחדו להתנסות ביישומים השונים של AI. הם לעת עתה חינמיים וידידותיים למשתמש וזו הזדמנות יקרה מפז לשחק, להתנסות ולבחון את היכולות של הכלים השונים והיכן אתם יכולים לשלב אותם בעולמכם.
ברגע שנלמד את הכלים ונדע להשתמש בהם נכון, נוכל להשתמש בהם בחכמה וביעילות כדי לשפר תהליכים עסקיים בארגון, לייעל תהליכי עבודה ואף לפתח תחומי עיסוק חדשים.
המטרה שלנו היא לשנות את הפרדיגמה. במקום להתעלם ולקוות שזה יעלם, אנחנו צריכים להבין שזה כאן כדי להישאר. במוקדם או במאוחר בעתיד הלא רחוק, כך ארגונים יעבדו וילמדו. לכן אנו מציעים כבר עכשיו לארגונים להשכיל ולעלות על הגל. להוביל את השינוי ולהיות חלק משמעותי במהפכה הקרבה.
ועם הנחת היסוד הזו להגדיר מחדש את תחומי העיסוק בארגון. לצרף את יישומי ה- AI השונים לארגז הכלים הארגוני הקיים, לבחון את מערכות הליבה הקיימות וכיצד ניתן לשלב AI ולהתייעל, לבחון את העיסוקים והגדרות התפקיד ולראות כיצד העובדים יכולים להשתמש בבינה מלאכותית ולייצר תפוקה גדולה יותר, איכותית, יצירתית ומקורית יותר. הבינה המלאכותית אמנם יכולה לכתוב עבורנו, לייצר תמונות בשניות בודדות, לאתר עבורנו מידע ועוד, אך היא עדיין לא יכולה להחליף אותנו לחלוטין. היא לא מחליפה ניסיון ויצירתיות. ובכל תוצר שיופק, תידרש התערבות אדם בחשיבה, אפיון ואינטגרציה של הגורמים עד להפקת התוצר המוגמר.

אלה רק מחשבות ראשוניות – נשמח לשמוע תגובות ומחשבות שלכם.
בואו תצטרפו למהפכה! מקורות מומלצים להעמקה ולמעקב:
בפייסבוק – עליית המכונות
בלינקדין – Writing with AI
מאגר תוכנות AI Futurepedia